מעט רקע על צרבת.
את הצרבת הרבה מאוד אנשים חווים בתדירויות שונות. אצל חלק מהאנשים הצרבת מופיעה לעיתים נדירות כאפיזודה מהירה וחולפת. אבל אצל חלק אחר הצרבת הופכת לחלק מהחיים. ופה הבעיה והסכנה הגדולה.
צרבות פה ושם, נחשבות למצב שגרתי וסביר. אך צרבות כרוניות, הן כבר מסוכנות ובעיתיות מאוד. למה? בשביל זה חשוב להבין מהי צרבת.
כחלק מתהליך עיכול האוכל שלנו, מפרישה הקיבה מיצים חומציים מאוד. מיצים חומציים אלה מסייעים בפירוק תכולת הקיבה. הקיבה שלנו מצופה בריריות מיוחדות שמעניקות לקיבה חסינות מהחומרים החומציים מאוד, שבכל מצב אחר היו גורמים שם לצריבות חזקות. צרבת מתרחשת כאשר תכולת הקיבה פולשת לוושט. ריריות הוושט בניגוד לאלה של הקיבה, אינן בנויות לרמת חומציות שכזו, ולכן הן נצרבות כהוגן.
כיצד נעשית אותה פלישה? בין הקיבה לוושט יש שרירים שמשמשים כפקק. תפקידם למנוע מתכולת הקיבה לפלוש לוושט. כאשר שריר זה לא סגור בצורה הרמטית. תכולת הקיבה נעה בחופשיות לוושט, ואנחנו מוצאים את עצמנו בעיצומה של התקף צרבות מהסרטים. כאשר המיצים החומציים חודרים שוב ושוב לטריטוריית הוושט, רירית הוושט נפגעת. ואז זה יכול לגרום לדלקות וכיבים בוושט, היצרות של הוושט, ואפילו לעודד היווצרות של סרטן הוושט.
לאלכוהול יש חלק פעיל בחיזוק הצרבות, ולכן חשוב לשתות בתבונה ולמנוע נזקים עתידיים.
על הקשר בין שתיית אלכוהול לצרבת.
הסיבות לכך שאלכוהול מעוררת צרבות בגוף, קשורות לתהליכים שעוברים על הגוף לאחר צריכת החומר הממכר הזה.
את הצרבות הפוקדות אותנו לאחר שתיית האלכוהול מייחסים לגורמים הבאים:
-
האלכוהול הופך את חומצות הקיבה למרוכזות יותר
אלכוהול הוא חומר משתן וגורם לגוף לאבד מים ואלקטרוליטים אחרים. זה מוביל להתייבשות וחוסר איזון באלקטרוליטים. כאמור הקיבה מייצרת חומצה הידרוכלורית לעיכול מזון. כאשר יש פחות מים, חומצת ההידרוכלורית הופכת מרוכזת יותר מה שעלול להוביל לצרבת והפרעות עיכול, וכמו כן לגרום לגירוי של רירית הקיבה. מה שאומר שבמקרה של מפגש בין תכולת הקיבה לרירית הוושט, פוטנציאל הנזק גבוה יותר בשל הריכוז הגבוה של חומצות הקיבה.
-
האלכוהול מרפה את השריר-פקק מעל הקיבה
האלכוהול הוא חומר שגורם לרפיון כללי בכל שרירי הגוף. במסגרת רפיון השרירים, גם אותו שריר שאמור לסגור את המעבר מהקיבה לוושט, נעשה חלש יותר ונרפה, ואז תכולת הקיבה מצליחה בקלות להגיע לוושט, ואת המחיר אנחנו משלמים ובגדול.
-
השכיבה שלאחר השתייה
הנטייה שלנו לאחר כמה כוסיות אלכוהול, היא להישכב על המיטה ולצלול לעולם שכולו שינה מענגת. בגלל המבנה האנטומי של מערכת העיכול, כאשר אנחנו בשכיבה, תכולת הקיבה מצליחה בקלות גדולה יותר לפלוש לוושט. ולכן השכיבה הזאת לאחר השתייה, כאשר המיצים החומציים מרוכזים, והשריר הסוגר רפוי, הוא מתכון בטוח לצרבות קשות.
אז תכלס מה עושים?
אני יודע שתצטמררו ממה שאכתוב עכשיו, אבל ההמלצה היא פשוט להפסיק לשתות אלכוהול. כל עוד מדובר בצרבות קלות, תוכלו לזלזל בזה. אבל במקרה של צרבות כרוניות, לא מומלץ לשחק עם זה. מדובר על עתיד בריאותכם האיתנה.
אם אתם בוחרים שכן להמשיך ולשתות, חשוב שתקפידו על הכללים הבאים:
-
שתייה מרובה של מים
תקפידו לשתות מים לפני האלכוהול ולאחריו. המטרה היא לחפות על ההתייבשות שהאלכוהול גורם לגוף, ולדלל את רמת החומציות של מיצי הקיבה.
-
להימנע משכיבה בצמוד לסיום השתייה
תימנעו משכיבה לאחר השתייה. חשוב שיעברו מספר שעות (2/3) משעת השתייה עד לשעת השינה.
-
תבחרו – או אוכל, או שתייה.
את האלכוהול אנחנו נוהגים לצרוך במהלך ארוחות משופעות במזונות שמנים, ומנות כבדות. השילוב הזה הוא בעייתי מאוד, מכיוון שמזון לא בריא בכמויות גדולות, זו כבר סיבה טובה בפני עצמה לפתח צרבות. וכאשר זה פוגש גם שתיית אלכוהול, הסיכון לצרבות הוא כפול. ולכן אם בחרתם לשתות, מומלץ לכם לפחות לא לאכול מאכלים: חריפים, חומציים, שומניים, מעובדים ומתובלים מידי.
לסיכום:
- השתייה הכי אהובה על המין האנושי – אלכוהול. היא גם הסיבה לתופעה המתועבת על המין האנושי – צרבת.
- שתיית אלכוהול גורמת לחומצות הקיבה להפוך למרוכזות מאוד, כמו כן היא מרפה את שרירי הגוף ומאפשרת את כניסת תכולת הקיבה לוושט, מה שיוצר צרבת. ההמלצה היא – להימנע.