צרבת כרונית קשה – משמעויות ודרכי התמודדות

מהי צרבת כרונית וכיצד היא מתפתחת?

צרבת כרונית היא לרוב תסמין של ריפלוקס קיבתי ושטי. הדרך של הקיבה לטפל באוכל המגיע אליה היא באמצעות מיצי עיכול ברמת חומציות גבוהה שהיא מייצרת, שתפקידן לפרק את האוכל. בעוד הקיבה יודעת להכיל רמה כה גבוהה של חומציות, הוושט המחבר בינה לבין הפה ממש לא.

ובדיוק בגלל זה ניצב 'שוער' בדמות שריר טבעתי. שתפקידו למנוע בגופו את מעבר המיצים החומציים מהקיבה לוושט. ה'שוער' הזה מאפשר מעבר של אוכל מהוושט לקיבה, ובד בבד מונע מעבר של מיצים מהקיבה לוושט.

ריפלוקס קיבתי וושטי מתרחש כאשר הקיבה מייצרת יותר מידי מיצי עיכול, בדרך כלל בגלל תזונה לא נכונה המעודדת את זה. או בגלל חולשה של השריר-שוער הזה, שבגללה הוא מתקשה לסגור את המעבר הרמטית.

כאשר המיצים האלה מוצאים את הדרך לוושט הם צורבים אותו וגורמים לצרבת.

מה ההבדל בין צרבת לצרבת כרונית?

צרבת רגילה עשויה להופיע אצל כל אחד בכל גיל. גם אצל ילדים ותינוקות, וגם אצל מבוגרים בגיל השלישי. מעניין לדעת שאצל כל אחד יש מעבר מוגבל של מיצי עיכול מהקיבה לוושט לאחר ארוחה. אבל זה לא מעורר צרבות בגלל שזה קורה בכמות מוגבלת ולארך זמן קצר מאוד. אבל פה ושם כשהכמות משמעותית יותר או שהשהייה של המיצים בקיבה ארוכה יותר זה עלול לגרום לצרבות. נכון שזה לא ממש נחמד, אבל זה לא באמת אמור להדאיג אותנו כל עוד זה קורה בתדירות נמוכה כל כך.

עם צרבת כרונית הסיפור כבר מעט ואפילו הרבה שונה. כאשר היא מופיעה, היא מופיעה לאורך תקופה של שבועות ואפילו חודשים. והתסמינים של צרבת כרונית עשויים להימשך לאורך שעות בכל התקף, ובעוצמה חזקה מאוד עד כדי שיבוש סדר היום. כמו כן היא מתאפיינת בתסמינים קשים יותר מצרבת רגילה.

מצב זה לא רק שהוא לא נחמד ומעיק מאוד, הוא גם עשוי להיות מסוכן. שהייה של חומצות הקיבה לאורך זמן בוושט עלולה לגרום לשורה של סיבוכים בריאותיים לא קלים.

תסמיני צרבת כרונית קשה גם עשויה לעיתים להזכיר תסמיני התקף לב. כמו כאבים ולחץ בחזה, כאבים בלסת, קשיי נשימה ועוד. מה שעלול לגרום לאנשים עם צרבת לחשוב שהם חווים אירוע לבבי, ואילו לאנשים עם אירוע לבבי לחשוב שהם חווים התקף צרבות. מה שעלול להטעות את האנשים ולגרום למצב מסוכן כמובן. (במקרה כזה אגב, לא מומלץ לקחת סיכונים. יש לפנות לאבחון רפואי בהקדם)

אז אם תרצו לדעת האם הצרבות שלכם הן כרוניות. תהיו ערים לתדירותם (אם הם מופיעים פעמיים בשבוע ויותר) ולעוצמתן (אם אי אפשר לנהל סדר יום תקין לצידן) במידה וזה המצב כנראה שמדובר בצרבת כרונית.

מה הם גורמי הסיכון לצרבת כרונית?

הגורם מספר אחד לצרבות כרוניות זה תזונה לקויה, וצורת אכילה לא נכונה, כגון:

• אכילת מזונות שומניים, חומציים, חריפים, מתובלים.
• צריכת אלכוהול
• צריכת קפאין ומשקאות מוגזים
• צריכת שוקולד
• שתייה תוך כדי ארוחה
• אכילת ארוחות גדולות מידי
• לעיסה גסה ולא מספקת של האוכל
• שכיבה לאחר הארוחה

מי שעוד עשוי לסבול יותר מצרבות כרוניות הם אנשים בעלי עודף משקל, נשים בהריון ומעשנים.

מה הם הסיבוכים האפשריים של צרבת כרונית?

• דלקת בוושט

רירית הוושט רגישה מאוד, וכאשר היא חשופה לאורך תקופה פעם אחר פעם לחומצות הקיבה היא מגורה ונפגעת עד שהיא נהיית דלקתית. דלקת בוושט עשויה להוביל בהמשך לנזקים משמעותיים יותר בוושט.

• היצרות של הוושט

כאמור צרבות כרוניות מייצרות דלקת בוושט, ודלקת ממושכת בוושט עלולה להוליד היצרות של הוושט. כאשר זה קורה, זה גורם בין היתר לקושי בבליעה, כאבים בחזה ובגרון, קשיי נשימה, ועוד תסמינים לא נעימים בלשון המעטה.

• כיבים בוושט

כיבים בוושט יכולים להיגרם ממגוון גורמים. אבל אחד הבולטים שבהם זה צרבת כרונית. כאשר זה קורה זה גורם לבחילות, הקאות, תחושת מלאות בחזה, כאבי בליעה, קשיי נשימה ועוד תסמינים מאוד מעיקים.

• סרטן הוושט

צרבת כרונית יכולה לגרום לסרטן הוושט בגלל ריפלוקס חומצי ודלקת.

סרטן הוושט הוא צורה שכיחה של סרטן הפוגעת בוושט. זהו גידול ממאיר שמתחיל בוושט התחתון, שהוא הרי הצינור המחבר בין הגרון לקיבה. הסרטן מתחיל בתאים המצפים את הצינור הזה, אבל בסופו של דבר הוא מתפשט לחלקים אחרים של הגוף . זה בדרך כלל סוג סרטן חמור מאוד ואף קטלני אם הוא לא מטופל בזמן.

מי שסובל מצרבות כרוניות נמצא בקבוצת סיכון לפתח סרטן זה משום שהצרבת מגרה ומזיקה לרקמות לאורך הדרך. הגירוי גורם לדלקת כרונית, שעלולה להוביל למוטציות בתאים ולגידולים אם לא מטפלים בהם לאורך פרקי זמן ארוכים.

כל הסיבוכים שצוינו לעיל הם קשים וחמורים ואף קטלניים אם הם לא מטופלים כנדרש. זה למה צרבות כרוניות הן לא משהו שניתן לזלזל בו או להתעלם ממנו. צריך לקחת אותן ברצינות ולטפל בהן במהירות וביסודיות.

כיצד מאבחנים צרבת כרונית באופן רשמי?

הרופא המטפל יציג למטופל סדרת שאלות הקשורות להיסטוריה הרפואית שלו, ולתסמינים שהוא חווה. לרוב התשובות של המטופל תהיינה מספקות בעבור הרופא כדי להגיע להכרעה באשר לאפיון הצרבות ככרוניות.

אך לעיתים על מנת לחזק ולבסס את הערכה המקצועית הרופא ישלח את המטופל לבדיקה. הבדיקות הקיימות לאבחון צרבות כרוניות כוללות:

• בדיקת גסטרוסקופיה

גסטרוסקופיה היא הליך זעיר פולשני הכולל החדרת צינור מואר עם מצלמה לתוך הקיבה דרך הפה כדי לראות את רירית הקיבה. גסטרוסקופ מומחה בביצוע הליכים אלו, והוא מסוגל לעשות זאת מבלי לפתוח איברי בטן עיקריים.

האבחנה של צרבת כרונית נעשית על ידי חיפוש עדות לדלקת ברירית הוושט והקיבה, אותה ניתן לראות באמצעות בדיקה גסטרוסקופית.

• צילום רנטגן עם בריום

צילומי רנטגן עם בריום הם סוג של בדיקה אבחנתית המשתמשת בחומר הניגוד בריום סולפט. חומר הניגוד מוזרק לקיבה, מה שמקל על ראיית האיברים והמבנים בגוף.

שימוש נפוץ ביותר בצילומי רנטגן עם בריום הוא לאבחון צרבת כרונית. בעזרת הצילום הרופאים יכולים לקבוע אם יש חסימה בוושט, בקע היאטלי או בעיות אחרות המיוחסות לצרבת כרונית.

• בדיקת רמת החומציות בקיבה

בבדיקה זו עוקבים אחר רמת החומציות בקיבה, על מנת לזהות חריגות בעוצמת החמיצות של מיצי העיכול. כאשר מיצי הקיבה חומציים מידי, זה בהחלט עשוי להיות סיבה לצרבות כרוניות.

כיצד מטפלים בצרבת כרונית?

קודם כל יש להתאים את התזונה למצב, ולשנות הרגלים מסוימים של היום יום. יש מאכלים שמלבים את הצרבות באופן מובהק כגון: אוכל חריף, חומצי, שומני, מתובל מאוד, אלכוהול, שוקולד, קפאין, משקאות מוגזים ועוד. מהם יש להימנע.

התנהגויות נוספות שמעודדות צרבת: שכיבה או פעילות גופנית משמעותית בשעה שלאחר הארוחה, ארוחות גדולות מידי, שתייה תוך כדי ארוחה, אי לעיסה מספקת של האוכל, עישון, אכילה לילית ועוד. הרגלים אלו יש לשנות.

ומנגד מומלץ להרבות בשתיית מים, ואכילת מאכלים עשירים בסיבים ונוגדי חמצון כגון: בננה, כורכום, מלפפון, אבטיח, שקדים, לימון, סודה לשתייה, אלוורה ועוד.

שינויי תזונה והרגלים אלו עשויים להיות מאוד יעילים לטיפול בצרבות. אבל כאשר מדובר בצרבות כרוניות ייתכן שזה לא יספיק לפחות בשלב הראשוני, ויהיה צורך בשימוש בתרופות נוגדי חומצה, או מעכבי התפתחות חומצות בקיבה כגון טאמס, רני, אומפרדקס. חלק מהתרופות האלה ניתנות להשגה ללא מרשם רופא, ואחרות מחייבות מרשם. במקרה של צרבת כרונית יש להתייעץ עם הרופא לגבי התרופה המומלצת והמינון המומלץ, נכון למקרה הספציפי של המטופל.

במקרים בהם גם התרופות לא מסייעות, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח שבמהלכו יתוקן  'שריר הסוגר' השוכן בין הקיבה לוושט. הטיפול הזה יחזיר את המטופל למסלול חיים בריא ושפוי.

לסיכום:

• בעוד צרבת רגילה שכולנו מכירים מאוד מעיקה ולא נעימה, צרבת כרונית עשויה להקשות על ניהול סדר יום תקין, ואפילו להוליד סיבוכים משמעותיים ומסוכנים מאוד בוושט במידה והיא לא מטופלת כנדרש.
• הדרך לאבחן צרבת כרונית היא באמצעות שימת לב לתדירות ועוצמת הצרבות. אם הצרבות מופיעות פעמיים בשבוע או יותר, או שהן משבשות את סדר היום, ייתכן מאוד והן כרוניות.
• צרבות כרוניות עשויות להוביל בין היתר לסיבוכים הבאים: דלקת בוושט, היצרות של הוושט, כיבים בוושט, וסרטן הוושט.
• הרופא יקבע האם הצרבת היא כרונית באמצעות סדרת שאלות מנחות. ולעיתים הוא אף יבקש להיעזר בבדיקה כגון:  גסטרוסקופיה, צילום רנטגן עם בריום, בדיקת רמת החומציות בקיבה.
• הטיפול בצרבת כרונית הוא קודם כל שינויים בהרגלי התזונה, לעיתים יש גם צורך בשימוש בתרופות מסוימות לפחות בתקופת הטיפול הראשונה. במידה ואלו לא עוזרים יומלץ על  ביצוע ניתוח.
• לא יודעים איפה לשים את עצמכם בגלל ייסורי הצרבות הכרוניות? – אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות להן סוף! – אנו מכירים היטב את כלל הטיפולים הקיימים לכל סוגי הצרבת, ואנחנו מתמחים בהתאמת הטיפול המדויק לכל מטופל, להשגת תוצאות מהירות ומקסימליות – לקבלת שיחת יעוץ חינם, פנו אלינו כעת>>>